החלטה בתיק ת"א 9494-09-10

1.         לפניי בקשת הנתבע לסילוק על הסף של התביעה ולחילופין, לעיכוב ההליכים.

2.         בקליפת אגוז, הרקע לתביעה זו הוא סכסוך הקיים בין הנתבע, שרכש דירה מחברת הבנייה התובעת 3 (להלן: התובעת). התובעים 1 - 2 הם בעלי מניות ומנהלים בתובעת 3.

            בין הצדדים מתנהלות מספר תביעות, ביניהן תביעה אישית של הנתבע כלפי התובעת, המתנהלת בת.א. 2707/09 שלום כפר סבא בגין ליקויי בנייה בדירתו וכן תביעה בת.א. 2132/07, שהוגשה ע"י קבוצת דיירים בבניין בו גר הנתבע, בנוגעת להחלפת חיפוי האבן החיצוני של שני בניינים (להלן: תביעת ליקויי הבנייה).

3.         בכתב התביעה נטען שהנתבע פעל כראש קבוצת דיירים, ואיגד אותם על מנת לתבוע את התובעת בתביעות הנ"ל.

            בנוסף להליכים המשפטיים, שהם הליכי סרק, התקבלו אצל התובעים ידיעות על דברי כזב שהנתבע מפיץ עליהם.

            לפי הנטען הדברים פורסמו לשכניו של הנתבע, לרוכשים פוטנציאליים, לאנשים אחרים, בני משפחה, נותני שירותים ועוד.

            בנוסף לאמירות הכלליות, כולל כתב התביעה פרסום ספציפי, שנעשה ביום 16.7.10, באוזני חוקרים ששלחו התובעים לביתו של הנתבע, במסווה של רוכשים פוטנציאליים, האמורים לרכוש דירה מהתובעת.

            באותה שיחה, הנתבע התייחס, לפי התמליל שצורף לכתב התביעה, לליקויי הבנייה שהתגלו ולאופן טיפולם של התובעים באותם ליקויים, כאשר, בין היתר, כינה את התובעים "נוכלים", "רמאים", "שקרנים", "אינם ראויים לאמון מינימלי", "בונים ללא פיקוח ובאופן חסר מקצועיות" ועוד (סעיף 11 לכתב התביעה).

4.         הנתבע טען כי יש לסלק על הסף את התביעה משום שהפרסום בפני החוקרים הפרטיים, לאו פרסום הוא, שכן אינו אלא פרסום לתובעים עצמם, שהחוקרים הם שלוחיהם. זאת, בהתאם לפסק הדין שניתן בת.א. (שלום ת"א) 21336/01 תמיר מנוביץ נ' פייזר פרמצבטיקה ישראל בע"מ (לא פורסם, להלן: עניין מנוביץ). זאת, מעבר לכך שהאופן בו נהגו התובעים מהווה פגיעה בפרטיות, על ההשלכות שיש לכך לפי הדין.

            באשר ליתר הפרסומים, הנתבע טען שכתב התביעה אינו מגלה עילה, באשר הם לא פורטו.

            בנוסף, טען הנתבע כי יש לעכב את ההליכים בתובענה זו עד להכרעה בתביעת ליקויי הבנייה, באשר יש להכרעה השלכה על הגנת "אמת דיברתי" או הגנות אחרות הקיימות לפי החוק.

5.         התובעים התנגדו לבקשה על כל חלקיה.

            התובעים טענו כי אין במשלוח החוקרים משום פגיעה בפרטיות. כן הפנו לכך שכתב התביעה מתייחס לפרסומים נוספים פרט לפרסום לחוקרים, ואשר לגביהם אין כלל רלבנטיות לטענות שהתובע העלה באשר לפרסום לחוקרים.

            התובעים אף התנגדו לבקשה לעיכוב ההליך מהטעם שאין כל קשר בין תביעת ליקויי הבנייה לבין הליך זה.

הבקשה לסילוק על הסף

6.         אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף בכל הנוגע לפרסום לחוקרים.

            פסק הדין בעניין מנוביץ אינו מהווה הלכה מחייבת בשאלה של פרסום לחוקרים פרטיים, וקיימת פסיקה הקובעת היפוכו של דבר. כך, בע"א (מחוזי ת"א) 1963/05 דיוור אקספרס נכסים והשקעות בע"מ נ' מירי בן ארי (לא פורסם, ניתן ביום 3.1.07) נקבע שיש בפרסום מסוג זה משום הוצאת לשון הרע. כך גם, בת.א. (שלום רחובות) 2167/03 לביא אתי נ' כהן יהודה (לא פורסם, ניתן ביום 21.8.07). ראוי לציין את הקביעה בעניין לביא לפיה ההכרעה בשאלה זו, גם ההכרעה העקרונית, וגם מידת הדיבה שיש בדברים, היא תלוית נסיבות, עניין המצריך שמיעת ראיות.

            משכך, אף שכל טענותיו של הנתבע שמורות לו, אין מקום לסילוק על הסף.

7.         אני מקבלת את הבקשה באשר ליתר הפרסומים.